הגענו ביום חמישי בערב לטאורנגה. בשביל בית האריזה..תכננו לעבוד כאן כמה שבועות אבל כבר בדרך חזור אמרו לנו שזה רק ל 3 ימים.
קריסטין- זו שהתארחנו אצלה לפני שיצאנו מכאן(טאורנגה) קישרה אותנו לזוג צעיר ש'משכיר חדר בבית שלו'.
קיבלנו מהם הודעת אסמס עם הכתובת, אחרי שעות ארוכות באוטו הגענו אליהם.
זה לא היה בית רגיל. זה לא היה בית בכלל.
זה היה הוסטל.
מסתבר שהזוג הזה משפץ כרגע את ההוסטל הנטוש והוא גם גר כאן, ככה שהרווחנו חדר בהוסטל במחיר נמוך.
ביום הראשון (שבת) בבית האריזה אמרו לנו (רק לי ולבר) ללכת ב12.
ביום ראשון הגענו בבוקר ואמרו לנו שלא צריך אותנו בכלל. אחר כך קישרו אונו לבית אריזה אחר- ארבעים דקות מכאן- שצריך עובדים. מה שגרם לנו לעבור למקום יותר קרוב- דריאן- זו שהתארחנו אצלה לפני ארבעה חודשים בערך..
ביום שני בר עבד לבד כי לא הרגשתי טוב, שם העבירו אותו לבית אריזה אחר
ביום שלישי עבדנו שנינו משבע וחצי עד שש וחצי בערב.
ביום רביעי לא הצלחתי לזוז בבוקר כי כאב לי כל הגוף אז בר הלך לבד.
ביום חמישי עבדנו שנינו שוב משבע וחצי עד שש וחצי
וביום שישי הייתה מן מסיבת אוכל הודי שהוכן ע"י העובדים.. לא ידענו על זה אז לא הכנו כלום (כמו רבים אחרים) היה טעים.
זו עבודה כל כך משעממת ושוחקת. מקווה שלא נזדקק לה שוב.
היום שבת ואנחנו נחים בבית של דריאן.
עוד כמה שעות נעבור חזרה להוסטל המפנק בקטיקטי.
 |
| התפנצ'רנו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה