זו הדירונת המתוקה שלנו
היא חמימה ונעימה. אוהבים לחזור אליה אחרי העבודה.
אנחנו עובדים בבית אריזה בשם APATA
עומדים מול שני מסועים ואורזים קיווי.
עשיתי תרשים-מקווה שתבינו משהו
מימין למעלה יש מסוע שמריץ כמות ספורה של קיווי
הקיווי נופל למסוע התחתון, שעליו יש ארגז עם תבנית פלסטיק
התפקיד שלנו לסדר את הקיווי בתבנית ולסגור את הקרטון.
כללללל היום.
יש לנו שתי הפסקות של 15 דק'
והפסקה אחת של חצי שעה
אנחנו אוכלים כל הפסקת צהריים אוכל שבישלנו ערב לפני.
דחו לנו את היום חופש מראשון לשני
אז נסענו היום לעשות את הסידורים
ומסתבר שהיום זה היומולדת של המלכה אליזבת ( שגם הניוזילנדים החליטו לאמץ אותה כמלכה שלהם)
בעקבות המאורע המשמח חלק מהחנויות היו סגורות
אז השקענו עוד קצת דלק וזמן בשביל להגיע למקומות שכן פתוחים.
בבוקר קיבלנו הודעה מדריאן שרצתה לפגוש אותנו.
נסענו אליה אחרי כל הסידורים וישבנו אצלה כמה דקות..
דיברנו עם כמה חברים שלה שהיו שם..
אחד היה ממש הזוי. הוא לא הפסיק לדבר. יכול להיות שאם הייתי מבינה משהו זה היה מעניין.
היה עוד זוג שהאישה ממש התלהבה שאנחנו יהודים אמיתיים.
(לא.. לא גיליתי לה שאני לא יהודיה אורגילית- סתם חבל לבאס.)
היא הזמינה אותנו לישון אצלה או אצל אחותה שנמצאת באי הדרומי אם נצטרך. מקווה שלא נצטרך.
אחרי ארבעים דקות יצאנו נסערים ורצנו לאוטו.
עכשיו אני כאן- באוטו שחונה ברחוב. על הווי פיי של דריאן
בחשאיות מוחלטת.
נ.ב.
האיראני מהמפעל בכלל עיראקי.
קוראים לו סאפי ויש לו הומור דפוק.
"תגידי, אמרת לאבא שלך שאת עובדת עם בחור מעיראק?"
"לא..."
"כשתגידי לו הוא בטח יגיד לך לירות בו"
בכל מקרה הוא המליץ לנו ללכת לאיזה מסעדה של פיש אנד צ'יפס
על הים.
היה מש טעים-בעיקר כי לא אכלנו כלום חוץ מפנקייקס בבוקר.
זהו. בר ממש מתבאס פה באוטו..
הוא כבר שעה גולש באותו אתר בפלאפון.
חוזרים הביתה, יאללה ביי.
חמוד הדירה
השבמחק