עדיין מובטלים.

זה כמעט השבוע השני שלנו כאן בוולינגטון, בדירת הסטודיו שמעל הכנסיה.

השגרה הזו של לחפש עבודה קצת נמאסה עלינו..  די הרמנו ידיים כי לא ממש נשאר לנו איפה לחפש.

מידי בוקר אנחנו אוכלים דיסת שיבולת שועל ומעליה פרוסות בננה ומעליהן שכבת יוגורט ומעליה סוכר חום שנמס  מאדי החום של הדיסה, שותים תה ומתכננים מה נבשל בהמשך היום.

אנחנו קמים מאוחר וישנים הרבה. אנחנו שמים שעון מעורר בשביל להרגיש שיש לנו איזשהי מסגרת וקמים חצי שעה אחרי.

לפעמים אנחנו הולכים לאן (בעלת הדירה) ויושבים לה על האינטרנט

ולפעמים גם לזה אין לנו ממש כוח

בדרך כלל אנחנו רואים סרט... ו..

זהו..? 

כן. זהו. זה מה שאנחנו עושים.

בעיקר מחכים שמישהו מכלל אוכלוסית מקבלי קורות החיים שלנו יענה לנו בחיוב.

העיר כאן די עמוסה באנשים, בחנויות ומכוניות, שזה נחמד.

אנחנו גרים ליד הסופר הזול ככה שלא צריך לעשות קניות גדולות ומרוכזות, ויש לידו מכולת גדולה של סינים שמוכרים כל דבר שהיה אפשר לייבא מהמזרח, חוץ  מעלי כפיר ליים.

אנחנו אוכלים שלוש ארוחות מסודרות ביום ואחת מהן כוללת בשר, שותים המון תה ובעיקר נמצאים אחד עם השני.

בדרך מוזרה, לא נמאס לי לשנייה מבר. ואיכשהו קורה שככל שאנחנו יותר ביחד קשה לי יותר להפרד.

לפני יומיים הייתי קצת חולה אז בר יצא לחפש עבודה לבד ואני נשארתי בבית ועשיתי כביסות ואוכל..

גם ביום השני נשארתי בבית וישר עלו לי מחשבות רעות ודאגות לבר.

אבל זה תמיד היה לי בעצם אז זה לא חדש..

בכל מקרה, אני מנסה לחשוב איך יהיה לעבוד כאן בנפרד.. מעניין אם אני אצליח לתקשר עם אנשים-כי פשוט עד עכשיו אני בקושי מנסה, פשוט מבקשת מבר שיתרגם אותי.

כרגע נראה שנחזור לקיווי כי אין התפתחויות מעניינות מכיוון קורות החיים שנתנו. זו הייתה חוויה נעימה ללא ספק- לחיות קצת בעיר, לגור בדירה עם שותפים ישראלים, סרטים, להתבטל עם בר.. נחמד.

היינו אתמול ברד רוקס, שזה מסלול נחמד על קו החוף עם סלעים אדומים.

על השלט בתחילת המסלול היה כתוב שבין מאי לאוגוסט רובצת שם חבורה של כלבי ים בטלנים ושמנמנים

ואכן אחרי שעה הליכה פגשנו בהם. הוצאתי את המצלמה בשביל לצלם את הדבר המתוק הזה ופתאום נודע לי ששכחתי את הכרטיס זיכרון בדירה.

בר נורא התלהב מהם. הוא חושב שהם החיה הכי מגניבה שקיימת. אבל בסדר.. יום יבוא והוא ילמד להעריך גם אותי.

ד"א ככה אני נראת כשאני מחוץ לבית. אם היו לי משקפי סקי הייתי שמה גם אותם

אני עושה כלב ים

בר עושה כלב ים. לקח את זה ברצינות

נ.ב

החבר'ה שכאן אמרו לנו שהיום שהגענו לכאן היה היום הכי קר בוולינגטון מזה 100 שנים (!)

ככה שכנראה נשרוד את שאר הימים כאן עד הקיווי.