אן
הנסיכה-
לא ממש
סיפרתי על המארחת שלנו.
היא סבתא
לכל דבר ועניין. תמיד שואלת אם הכל בסדר ואם ישנו טוב. היא עושה כל יום כביסה אחת
לפחות, היא אוהבת לסדר ולנקות. היא אוהבת אנשים והכי חשוב, היא אוהבת את הלורד. (the lord)
לפני
מספר שנים היא אימצה תינוקת עם אוטיזם והיום היא בת 18, על כיסא גלגלים. די
משותקת. מחייכת למי שנכנס ואוהבת לבהות באנשים שתופרים.
אן שרה
לה שירים ואומרת לה שהיא הילדה הכי יפה וטובה בעולם. היא איתה כל יום כל היום.
מאכילה, מנקה, שומרת ומדברת איתה.
יש רגעים
של שקט בבית.. מידי פעם שמדברים עם אן היא קורעת אותם באיזשהי מילה צעקנית ומקפיצה
את הבת שלה בתזוזה חדה על הכיסא. זה די מביך לצחוק על זה אז מנסים להתעלם מזה כמה
שאפשר.
כל פעם
שאני ובר נכנסים לבית שלה בשביל להשתמש בווי פיי היא אומרת לנו "תרגישו בנוח
ותדליקו תנור" היא מציעה שתיה חמה
ותמיד כולם מתקבלים אצלה בברכה. היא לעולם לא תגיד לא לבקשה שלכם וכל תלונה או בעייה
שתגיע אליה תסתיים בתפילה את הלורד.
בעקרון
לא ממש הבנתי איך היא אחראית לכנסיה כי המבנה לא ברשותה,הוא מבנה ציבורי, אבל
הקומה העליונה שייכת רק לנו הדיירים ולאן. היא מתחזקת אותה ומתעקשת לכבס את המצעים
והמגבות שכאן בעצמה.
הסעודה
האחרונה-
מידי
שישי אן וחבריה ללורד עורכים ארוחה באחד הבתים או בכנסיה,כל אחד מביא מנה, מתקבצים
סביב השולחן, עושים קידוש חרטא ומברכים.
השבוע הארוחה היתה אצל אן. אני ובר הבאנו שני כיכרות של לחם שאפינו,
הדיירים הישראלים השניים שגרים כאן הביאו כמו תמיד אורז והדייר הקתולי השלישי
הבריז כהרגלו.
בגלל
שזוג הישראלים הנוסף איחר לארוחה אן החליטה שנתחיל לאכול ורק בסוף הארוחה נעשה
קידוש.
אז לפני
הכל כולם הניחו מרפקים ושילבו אצבעות, כל אחד אמר תודה ללורד על משהו אחר ואז
התחילו לאכול.
קצת מביך
להיות ישראלים בארוחה של נוצרים חובבי יהודים. הרבה עיניים נשאות אלייך כאילו אתה
בעל סגולה, אחד מהעם הנבחר.. בכל מקרה השתדלנו שלא לדבר יותר מידי ולא למשוך תשומת
לב.
אחרי
הקידוש המבזה שנקרא מאייפון אכלנו גלידת שוקולד צ'יפס ואז התחילו הדיבורים על ישו,
נוצרים, נצרות ומודרניזציה.
בשם האב,
הבן, ורוח הקודש אני ובר פשוט השתעממנו למוות. כבר לא היה לי כוח לנסות להבין מה
נאמר אז רק ישבתי וחיכיתי מי עוד יאכל מהלחם שלי (שדרך אגב ממש התלהבו ממנו. אולי
כי בניגוד לשאר- סלט כרוב מהסופר,עוף מ-KFC ואורז ממסעדה אסייתית- הוא היה תוצרת יד)
אחרי
דקות ארוכות שאן דיברה אור הזרקורים עבר למישהי אחרת שסיפרה שהיא מפחדת שהנצרות
תכחד. באחד המשפטים הדרמתיים שלה היא צעקה איזה מילה שהקפיצה את הבת של אן.
רק אני
ובר קלטנו את זה.
עם כמה
שזה לא נעים, ובהתחשב בכל הזמן שהמוח שלי היה רדום מכל הדיבורים האלה, פשוט לא
הצלחתי לעצור את הצחוק. חשבתי שגיחוך קטן יספק אותי אבל זו אפילו לא היתה ההתחלה.
כיסיתי
את הפנים בשתי ידיים, הסתובבתי אחורה
עצרתי את האויר ורצתי לשירותים. ניסיתי לפרוק הכל אבל כשיצאתי זה הגיע שוב אז
הלכתי לסלון וניסיתי להעסיק את עצמי במחשבות אחרות.
באותו
זמן בר קם ורץ לעשות כלים. אנחנו צריכים ללמוד לשלוט על הצחוק שלנו כאן..זה לא
עובד ככה.
בכל מקרה
יום אחרי הלכנו לאן בשביל לבקש בלנדר מוט למרק כרובית ותפוחי אדמה.
היא אמרה
שזאת שדיברה אתמול על הנצרות הנכחדת מבקשת ממני סליחה אם היא פגעה בי, או ביהדות
שלי או משהו כזה.
אולי היא
חשבה שאני ובר קמנו בסערה מהשולחן מתוך כעס או עצב..?
פיי איזה
מזל.
אנחנו
מחכים למישהו ספציפי שיתן הצעת מחיר אחרונה בנוגע לאוטו. אחרי שיתקנו לנו את הדלת
נעבור למקום אחר. אין לנו מושג לאן עדיין.
נמאס לנו
כבר להיות תקועים בית. ובגלל המזג האויר לא היו לנו יותר מידי אופציות.
אתמול הפסיקו
הגשמים והרוחות החזקות אז יצאנו קצת מהעיר לפארק עם נהר בשם moon
light .
היה
נחמד.וקר.
אחר כך הלכנו למוזיאון לאומנות.
עדכון טרי טרי
רוס- המוסכניק התקשר הרגע ואמר שהחלק של הדלת יעלה 120 והעבודה עוד איזה 50 דולר. שזה בינתיים ההצעה הכי זולה.
(היה אחד שביקש 300 ואחד שביקש 480)
אם מישהו בוולינגטון ורוצה את המספר אז :021668507
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה