התקשרנו לאפאטה, התקשרנו לאיזה שיפוצניק שאמרו עליו שהוא מניאק, התקשרנו להוסטלים בגיזבורן (5 שעות מפה) בשביל לדעת אם הם יודעים על עבודות חקלאות באיזור, התקשרנו לבתי אריזה והתקשרנו לצבעים.
זה היה מייאש
אבל!
צבעי אחד, ענה ואמר שהוא צריך עובד ושניפגש בערב.
נפגשנו איתו בחניה של KFC. הוא לא יצא בכלל מהאוטו.
אחרי שהוא הסכים שבר יעבוד אצלו שכנענו אותו שגם אני אעבוד,
הוא אמר שמחר (יום שלישי) הוא צריך עובד אחד וברביעי את שנינו.
אז ביום שלישי הלכתי לצבוע.. בר היה איתי בהתחלה, היו שם שלושה צבעים פלוס הבוס.
הם ריססו איזה חומר להמיס את הלכלוך מהצבע החיצוני של הבית ואחר כך שטפו את הכל במים
אחרי שעה וחצי שעמדנו והסתכלנו עליהם הבוס אמר שתכלס אין לי מה לעשות שם אז נסענו לבית אחר.
בר והבוס עזבו, ואני נשארתי לצבוע שם גדר עם עוד שני וויאטנאמים. אחד ידע 5 מילים באנגלית, ואחד לא דיבר בכלל.
בשעה שתיים הוויאטנאמי שמדבר אמר שאחרי שאני אסיים לצבוע את הפינה נלך לבית.
הכנסנו את כל המברשוות, סולמות, דליים ואת המיקרוגל לאוטו ויצאנו לדרך.
הדרך הייתה לא ממש מוכרת והם ציחקקו להם ודיברו בשפה שלהם.
אחרי כמה קילומטרים הם נעצרו ושאלו אם זה הבית.. עשיתי פרצוף של "מה?" ושאלתי לאן נוסעים כי זיהיתי שזו לא ממש השכונה שלי.
בזמן שהגעתי למסקנה שהם כנראה הולכים לאנוס ולרצוח אותי, הם חזרו על אותה המילה שוב ושוב וניסו להסביר לי לאן הולכים.
הם אמרו "chop"איזה 10 פעמים
ורק בסוף הבנתי שזה "job"
קלטתי שאנחנו מול הבית הראשון שהייתי בו באותו יום ושהולכים לצבוע אותו.
אחרי שעתיים צביעה חזרתי הביתה.
היה נחמד סך הכל.
בערב אני ובר נסענו לקנות נעליים זולות ולא נוחות שנרגיש בנוח ללכלך.
בבוקר שלמחרת (היום) קיבלנו הודעה שהיום לא צובעים כי יורד גשם.
מקווה שלא יהיו עוד הרבה ימים כאלה אחרת נגווע ברעב.
במקום לעבוד שאבנו אבק מהרכב (שתוקן) ומהחדר, בישלנו ועשינו כביסה..
זהו.. אז אפשר להגיד שמצאנו עבודה. אלא אם כן ירד גשם כל יום.
 |
| עוגיות שוקולד. 100 גר' חמאה 1 כוס סוכר 1 ביצה 1 כוס קמח 1/2 כוס קקאו 1 כפית אבקת אפיה 200 גר' שוקולד צ'יפס מריר 2 כפות חלב אבקת סוכר. ------------- 170 מעלות. 10 דק' |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה