5 דק לכוון ת'מים
10 דקות להרטיב את השיער
20 דקות להוריד את השמפו
קיפאון בקרקפת ושאריות סבון
זו המקלחת הכי מסריחה שהיתה לי מאז סיירים עם הברז ההוא שידע רק מים
רותחים
תוסיפו לקינוח עוד שלוש דקות שבהן אני דופקת על הדלת של המקלחון בשביל
לצאת ובסוף מבינה שזה בכלל לא דלת אלא אחד הקירות.
קמנו בבוקר מוקדם כדי להספיק לארוז הכל
נכנסנו לרכב ופתאום הוא לא התניע (!)
במשך 20 דק' ניסינו לסובב את המפתח אבל הוא היה תקוע.
התחלתי להזכר בכל תהליך הקנייה של האוטו וחשבתי לרגע,
אולי היה טוב יותר אם היינו קונים רכב מהצרפתים.. בלי להתמקח עם התאילנדים והגרמנים.
מסתבר שיום לפני סובבנו את ההגה אחרי שכיבינו את הרכב בשביל לראות אם הוא ננעל..
קיצר בסוף עבד.
יצאנו לנסיעה של 15 דק' מג'וי ודניס (שדרך אגב הם זוג חמוד לאללה, מגיעה להם תודה ענקית)
והגענו לחוות העיזים של קט'י ודג בנטהם.
בדקות הראשונות בהיתי בעיזים ושאלתי את עצמי אם אני אמורה לפחד מהן או לא
פחדתי שיבעטו בי או ינשכו אותי והעיניים שלהן בכלל נראו לי הזויות,
אבל אחרי כמה דקות החלטתי שזו חיה יותר מטומטמת ממלחיצה והתחלתי לעבוד.
המגורים:
הם אמרו לנו שבעיקרון הם צריכים רק עובד אחד,
ושהשבוע עובד אחד בחופשה ככה שהדירה לעובדים ריקה.
הרבה תרמילאים באים לעשות כאן וופינג (עבודה בחווה תמורת מגורים)
אז הם אמרו שנעבוד חינם כל השבוע, בשביל התנסות ולמידה..
ובסוף השבוע נחליט מה אנחנו רוצים
המגורים לעובדים הם 100$ לשבוע
לזוג כמונו אמרו שיעשו ב150$,
יהיה לנו שותף צ'כי בשם יאן.
זה בית חמוד עם מטבח, סלון, שירותים ושני חדרי שינה..
אין בו חריצים לחלזונות וחרקים.
בשביל אינטרנט צריך להצמד לחלון שמשקיף על הבית שלהם
ולא לזוז הרבה. לא לזוז בכלל.
כשנכנסו לבית קיבל את פנינו, ממש בכניסה, עכבר במלכודת
וענן זבובים במרכז הסלון..
כל הקירות והרצפה מלאים בגוויות חרקים
כי מישהו הואיל בטובו להשאיר כאן מחבט זבובים.
בר בכלל התלהב מזה..
 |
| הכניסה, מכונת כביסה, מקרר |
 |
| החדר של יאן. כרגע אנחנו ישנים בו כי יש בו מיטה זוגית |
 |
| סלון |
 |
| מטבח |
 |
| החדר העתידי שלנו |
 |
| המנורת לילה (....?) |
 |
מה שנמצא בארון בגדים באותו החדר.
ברגע הראשון שראיתי את זה חשבתי שזה דגים מיובשים. |
 |
| חיית המחמד הנפוצה ביותר פה.. |
ההם:
אחרי שסדרנו את הדברים בבית ואכלנו א.צהריים
הלכנו לעבוד במחלבה.. חלבנו עיזים עם משאבות.
תמיד חשבתי שרפתנים וחוואים מלאים בבוץ
אבל הם בעצם מלאים בקקי.
לקח לי בדיוק שלוש דקות להתרגל לרעיון שאני אהיה מלאה בקקי
אחרי שראיתי את זוג החוואים האלה חי את הקקי הזה מידי יום.
בכניסה לבית יש להם מקום למגפיים וסרבלי עבודה,
הציפורניים שלהם שחורות ויש להם פלסטרים ספוגים בבוץ על האצבעות
(כאילו רבאק תחליפו פלסטר פעם ביום, י'מגעילים)
אדון דג מקפיד פעם בכמה דקות ללטף את הזקן שלו, במיוחד במהלך שיחה.
חציו התחתון של הזקן לבן וחציו העליון חום. אני ממש מקווה שזה שאריות של נעורים ולא של בוץ.
הוא אוהב לחייך ונראה קצת סטלן, אבל לא מסמים אלא מזקנה. מזכיר קצת את סנטה קלאוס..
קט'י- אישה קטנה וחזקה,
היא נוטה לשים אצבע על הפה בשביל להראות חושבת. הן כל כך שחורות..
כל המסגרת של הציפורן.. והסדקים בעור..
אם לא הייתי הבת של אבא שלי כנראה לא הייתי שמה לב לדברים האלה
אבל כשאתה בא לארוחת ערב ורואה את ידי הטבח אתה קצת חושש,
שמא המערכת החיסונית שלהם קצת יותר חסונה משלך.
נאמר לנו שכחלק מהעבודה והמגורים כאן, מקבלים מצרכי מזון בסיסיים כמו לחם,חמאה, חלב וכו'
בנוסף נאמר לנו שניתן להצטרף לארוחות בוקר- שכוללת דגנים, יוגורט ודיסת קוואקר
וארוחת ערב שכוללת תמיד בשר.
בערב הלכנו לאכול איתם.. ציפינו למנת בשר סבירה
וקיבלנו ביצים.
המון המון ביצים.
זה היה תבשיל קארי עם ביצים קשות, בצל ואפונה.
בזמן השיחה איתה היא כל הזמן הסתכלה לאויר לחפש את המילים הנכונות שזוג ישראלים עם
אנגלית קלוקלת כמו שלנו כן יבין. כל משפט לקח שעות, הנהנתי רק בשביל שזה יגמר כבר.
שאלנו
אותם מתי לבוא מחר, אז הם הסבירו לנו על איזה מכונה חדשה שהם צריכים לבנות,
אז התעניינתי והיא (כמו תמיד) עצרה הכל, הלכה למחשבון ואז לניירת
הצבעונית שלה וחיפשה תשובה כמה שיותר חזותית ומדויוקת.
היא הביאה לנו חוברת של המכונה
ואז היא פתחה את האייפד והראתה תמונות של
המכונה
ואחרי זה תמונות שלה עם המכונה
ואת שאר התמונות שלה מהמדינה בה היא קנתה את המכונה
ואת
זאת שהיתה איתה בטיול,
ואת החתונה של הבן
ואת הטיול שלהם בטורקיה
וביוון
ואת
היאכטה
ואת סיום הלימודים של אותו אחד שהתחתן
ככה עברנו בערך עשרים שנה דרך מסך קטן
והמון המון תמונות.
ירדו לי כבר דמעות שרמזו לעייפות, אבל הגברת לא ויתרה..
תמונות של כלבים, כלבים קטנים יותר והרבה עיזים. הרבה עיזים. מכל מיני
מדינות ובכל מיני צבעים.
ואז זה נגמר.
ושאלנו שוב מתי להיות מחר..
אז היא
שוב נדדה עם המחשבה שלה קצת והסתכלה לתקרה.. (זה השלב שבו אני ובר ממש התפללנו שתתן תשובה כלשהי, רק שתתן שעה ותרפה)
התייעצה עם בעלה והחליטה על שש בבוקר.
 |
| אבא, יש פה מלא אבק במצעים.. |
 |
| התיבת נגינה שבר מצא |
רציתי לעדכן גם על היום.. אבל אני גמורה מעייפות. מחר. ביי ולילה טוב..
